בבוקר השבעי באוקטובר בשעה 5:05התעוררתי לנביחות של הכלבה שלי ושל חבר שלי, ששמרתי עליה כשהוא והמשפחה שלו בצפון, הלכתי אל המרפסת שלי וברגע שפתחתי את הדלת של המרפסת בדיוק שמעתי בום ועוד אחד ועוד אחד, שחררתי את הכלבות והלכתי לחדר שלי בדיוק ההורים שלי יצאו מהחדר שלהם והעירו את האחים שלי הלכנו לממד וההורים שלי הסיברו לנו שיש הפצצות ואז התחילה ההזעקה אחים שלי היו חצי ישנים אני התישבתי על המיטה שלי (החדר שלי הוא הממד). חיקינו 10 דקות ואז יצאנו מהממד, באותו יום לא היה בית ספר ועדין לא אירגנו זומים אז היה לנו יום חופשי לאחר כמה ימים התחילו הזומים.
בזמן המלחמה אני זוכר כמה פעמים שהיו עזקעות הנה מקרה אחד: היתי בזום בר אילן עם חבר, ואז ילדה מרחובות אמרה שהיא צריכה ללכת ופתאום היתה עוד הזעקה והיתי צריך לסגור את הזום הלכתי לממד שוב.
כך קרא עוד כמה פעמים אח שלי אפילו היה במקלחת באחת העזעקות,
אני זוכר שכשעברתי ליד הבית שנפגע ראיתי שחצי מהבית נהרס וגם הכביש ולכל הבתים מסביב היו רסיסי וחורים קטנים וגדולים בקירות ובחניה היה עוד בית שנפגע בצד השני של מזכרת בתיה וזה רק בעיר שלפחות מ18000 אנשים והיה רחוקה יחסית אז הרקטות האלו כנראה היו לא מכוונות נכון או בכלל ולעומת זאות רחובות וקל הערים הגדולות והקרובות נפגעו לפחות מ35 רקטות ויותר.
