בשבע באוקטובר לא הייתי המזכרת, הייתי בצפון אצל דוד שלי,בשש וחצי בבוקר קמתי בגלל ששמעתי הרבה רעשים מהמטבח, קמתי וראיתי את המשפחה שלי במטבח והם לא אמורים לקום בשעה מוקדמת כי יום שבת, ואז אמא שלי אמרה לי שחאמס התחיל מלחמה ואני קצת נלחצתי, כי זה לא היה צפוי ואז אמא שלי אמרה לי שנישאר פה בצפון עד שהכל קצת הירגע.
ואז אח שלי ובני דודים שלי התעוררו ואמרנו להם מה קורה,ובדיוק אבא שלי הלך למילואים, כי גם זה העבודה שלו כי הוא עובד במשרד הביטחון וגם גייסו אותו.
אחרי זמן קצר דוד שלי הלך לבית הכנסת, ואחרי זמן קצר הוא הגיע ואמר שהוא קיבל צו ולאחר זמן הוא הלך.
אחרי זה כולנו היינו בסלון אני אח שלי בני דודים שלי ואמא שלי אה ועינת היא האמא.
דיברנו ושחקנו ועינת אמרה לבני דודים שלא הילכו לחברים,בגלל המצב.
הגיעה מוצאי שבת כמובן שאמא פתחה את הטלוויזיה לראות את המצב המצב היה נורא לפי מה שראינו ממש.
הגיע יום ראשון,היה רגוע בקיבוץ של בני דודים שלי לא היה משהו מיוחד לפעמיים שיחקנו כדורסל או הלכנו למרכולית.
אחרי כמה ימים חזרנו למזכרת דודה שלי ובת דודה שלי לקחו אותנו .
וזהו מי שם נשארנו במזכרת עד היום הזה.
