Story 64

קוראים לי עידו אביאור ואני גר במזכרת בתיה בתחילת המלחמה סבא וסבתא שלי משני הצדדים היו אצלי בבית למזלי כי סבא וסבתא שלי מצד אמא גרים באשקלון ויש שם הרבה אזעקות ב 6:30 בבוקר סבתא שלי העירה אותי ואת אמא שלי ואחותי שכולנו ישנו באותו החדר ולא הבנו מה קורה סבתא שלי ישר נכנסה לחדר ואמרה שמפציצים את כל הארץ אז הלכנו לממד ואז הבנו הכל וגם שמעתי שיש הרבה חטופים והתחלתי לבכות לא הבנתי מאיפה זה בא אלינו אני שומר שבת אבל עדיין חיללתי את השבת והיו הרבה אזעקות סבא וסבתא שלי מצד אמא בגלל שהם גרים באשקלון אז הם גרו אצלנו עד שנרגע מהאזעקות לא היה בית ספר למדנו בזומים וזה היה קשה אבא שלי בצבא אז לא ראיתי אותו הרבה ודאגתי לו כל הזמן וגם דאגתי לחטופים לא הסכימו לצאת מהבית כי זה היה מפחיד מאוד הגיעו מלא שומרים ששמרו שהגענו לבית הספר שחזרנו לבית ספר והתבתלו הרבה משחקי כדורגל בארץ וכך היה היה מאוד מלחיץ ומקווה שיגמר המלחמה