היי אני אביגיל רגב.
אני בת 11 אני גרה במזכרת בתיה ואני לומדת בבית ספר קשת.
ואני כאן לספר לכם איפה אני הייתי ומה אני עשיתי ב-7/10
זה היה יום שבת 6:30 וכל הבית שלי ישן עד שפתאום הייתה אזעקה אני בכלל הייתי באמצע חלום מתוק ואני שמעתי את האזעקה ואז אמרתי לעצמי שזה רגיל וזה פשוט היה כמו צליל רקע בחלום, אפילו לא הבנתי מה זה.
ההורים שלי לא נראה לי בכלל שמעו משהו.
אחותי מיד זינקה מהמיטה והתחילה להעיר את כולם כשהיא העירה את אח שלי הוא היה כזה "מה קשור עכשיו אזעקה" וככה כולנו היינו ברגע שהעירו אותנו למציאות.
כולנו הלכנו לממ"ד ולא הבנו מה קורה בדקנו בחדשות, כי למזלנו יש לנו מחשב בממ"ד, והבנו את ישר את המצב: נכנסנו למלחמה!
כולנו מיד התחלנו להתפלל שהכל יהיה בסדר.
מידי פעם יצאנו מהממ"ד לכמה שניות להביא אוכל בפחד.
ההורים שלי מיד הביאו משחקים שיעזרו לנו להעביר את הזמן.
אחרי כמה ימים הבאנו את סבתא שלי שתיהיה איתנו ככה נדע שהיא בסדר.
לא יאמן שהמלחמה עדיין ממשיכה, ולא יאמן שאנשים מאמינים להם ותומכים בהם ועוזרים להם!
אני מקווה שכל החטופים יחזרו כמה שיותר מהר ושיצליחו להתבגר על הטראומה הזאת ושכל החיילים שהלכו למילואים לעזור לנו ולהילחם בשבילנו יחזרו שלמים ובריאים ושננצח כבר אמן!
